צלם: דן בן ארי
צלם: דן בן ארי
צלם: דן בן ארי
צלם: דן בן ארי
Brush Over (Nikyon kapaim)
Live performance, 2021
A personal-collective teeth-brushing ceremony, full of pride and shame,
desperation and faith, carried out in the hope for a cleanse.
Director, Choreographer, Dramaturg, Producer: Sharon Valevski
Image Designer: Sharon Valevski
Sound Editor: Stav Gurevitch & Sharon Valevski
Music: Personal evidences. "Kan" - Uzi Hitman
Creative performers: Stav Gurevitch, Yoni Ra'am, Hallel Ayal
Second Cast: Roni Sagi, Itamar Baruch, Doron Lev
Special Thanks:
Adi Eytan, Yuval Kaufmann & All those who shared with me their stories about "Home".
In recent years, Israel is increasingly failing to offer a true national home to many. The work Incorruptibility offers a personal-collective teeth-brushing ceremony, an insistent attempt to reimagine this home — clean of polarization, of bloodshed, of hatred, of corruption, of indictments, of a violent regime and of collective traumas.
מתוך דבריו של דוד גרוסמן: "מה זה בית? מקום שקירותיו - גבולותיו - ברורים ומוסכמים. שקיומו יציב ומוצק ונינוח. שדייריו מכירים את הקודים האינטימיים שלו. שיחסיו עם שכניו הוסדרו. שהוא מקרין תחושה של עתיד וגם של רצף. שאפשר לחיות בו חיים שלווים ובטוחים. חיים צלולים. חיים שלא ישועבדו - על ידי פנאטים מכל מיני סוגים - למטרותיו של איזה חזון טוטאלי, משיחי, לאומני. בית, שדייריו לא יהיו חומר הבעירה של עיקרון גדול מהם, וכאילו נשגב מהם. בית שהחיים בו יהיו כמידת אדם. שפתאום יקום עַם בבוקר, ויראה שהוא אדם. ושהאדם הזה ירגיש שהוא חי במקום לא מושחת, מקום ענייני, שִוויוני, לא כוחני, לא חמדני. במדינה שמתנהלת פשוט מתוך דאגה לאדם שחי בה, לכל אדם שחי בה, מתוך חמלה, מתוך סובלנות לכל הדיאלקטים הרבים של 'להיות ישראלי'. כי 'אלה ואלה דברי ישראל חיים'. מדינה שתפעל לא מתוך דחפים רגעיים. לא בעוויתות אינסופיות של טריקים וקריצות ומניפולציות, וחקירות משטרה, וזיגזג ופליק פלאק לאחור. בכלל - אני מייחל שהממשלה שלנו תהיה פחות ערמומית ויותר חכמה. מותר לי לחלום, לא?".
בשנים האחרונות ישראל היא פחות ופחות בית להרבה אנשים. היצירה נקיון כפיים מבקשת להציע צחצוח שיניים אישי-קולקטיבי, ניסיון עיקש לדמיין את הבית הזה מחדש. נקי מקיטוב, משפיכות דמים, משנאה, שחיתויות, כתבי אישום, משטר אלים וטראומות קולקטיביות.
נִקְיוֹן כַּפַּיִם
צחצוח שיניים אישי-קולקטיבי, מלא גאווה ובושה, ייאוש ואמונה, בתקווה להתנקות.
כוריאוגרפיה, בימוי והפקה: שרון ולבסקי
פרפורמרים: איתמר ברוך, דורון לב, רוני שגיא
קאסט מקורי: סתיו גורביץ', יוני רעם והלל איל
מוסיקה: עדויות אישיות, "כאן" / עוזי חיטמן
תודות:
עדי איתן, יובל קאופמן וכל אותם א.נשים עמם שוחחתי וששיתפו אותי בסיפורים שלהם על בית.